יְבָרֶכְךָ יהוה וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא יהוה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.

– במדבר ו, כב-כז

מחברת לכיתה י 6

מתוך Biopbek

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] סיכום שיעור 10.5.10

מולקולת ההמוגלובין אחראית לתפיסת "מולקולת" החמצן ונשיאתה בדם לעבר תאי הגוף --אווה חסיס 18:19, 22 במאי 2010 (IDT)
מולקולת ההמוגלובין אחראית לתפיסת "מולקולת" החמצן ונשיאתה בדם לעבר תאי הגוף --אווה חסיס 18:19, 22 במאי 2010 (IDT)

המבנה של תאי הדם האדומים הוא ייחודי: הם מעין דיסקוס כפול שקוע, שק המוגלובין. הם צריכים לעבור בקלות בכלי הדם ולכן הם גמישים. לא קיימים בהם איברים פנימיים, ולכן הם חסרי גרעין. החמצן לא מסיס בדם, ולכן צריך להיות מושא. מולקולת ההמוגלובין היא כלי תחבררה יעיל להעברת חמצן.

מבנה מולקולת ההמוגלובין: בין שמונה הטבעות נמצא אטום ברזל עם אלקטרושליליות של +2 או +3. הברזל מוקף ע"י 4 חנקנים ולכן אנו מצפים שהאלקטרושליליות של הברזל נמוכה יחסית, כי החנק הוא מעין משאבת אלקטרונים. מדובר בקשרי מימן ולא בקשר קוולנטי. הקשר הוא בין ה"הם" (חומר המכיל יון ברזל) לבין החמצן, אך הקשר חלש יחסית, כי החמצן צריך להשתחרר בקלות.

בקיצור, חמצן לא נמס היטב בדם ןלכן הוא צריך להיות נישא. לעומת זאת, הפחמן הדו חמצי כן נמס טוב בדם. כאשר הפחמן הדו חמצני נמס בדם, הוא משתחרר מהתאים (בתהליך הנשימה התאית)CO2+H2O=H2CO3. התהליך ההפוך לזה: נוצרת חומצה חלשה, שיש בה הרבה H+. יש הרבה חומרים בדם שתופסים את ה-H+, כך הברזל נהיה קצת פחות אלקטרושלילי ואז החנקנים נמשכים יותר למימנים. כאשר הפחמן דו חמצני נפלט, הברזל נהיה יותר חיובי- מושך בחוזקה את החנקנים-הפחמן הדו חמצני משתחרר כדי להיפלט דרך הריאות ולחמצן "נשאר" מקום להיתפס בהמוגלובין. השרשרת החלבונית קשורה בקשרים קוולנטיים.

ה"הם" מורכב מקשרי מימן בין מולקולריים והם מוחזקים ע"י החלבונים כך שיופנו לכיוון הנכון. במולקולת ההמוגלבין יש ארבעה "הם". בתא דם אדום יש 250 מיליון מולקולות המוגלובין. כמות ההמוגלובין בדם היא בין 12 ל-17 גרם ב-100 מ"ל דם בלבד.

אנמיה היא מכלול הסיבות שמוביל למחסור באספקת החמצן לגוף, כמו למשל מיעוט של תאי דם אדומים. זה יכול להיות תורשתי, וזה מתבטא בעבודה פחות יעילה של החלבונים. ישנם כמה סוגים של אנמיה.

הגורמים לאנמיה:

  • גורמים תורשתיים- שינויים בהמוגלובין או שינוי בצורה של תאי הדם.
  • מחסור בברזל- יון הברזל הינו מרכיב מאוד חיוני. פגיעה בייצור ההמוגלובין גורמת לירידה בריכוזו בתאי הדם האדומים. לאחר מכן, נפגע ונפחת ייצור תאי הדם האדומים.
  • מחסור בויטמינים מקבוצת B- מסייע בייצור ההמוגלובין. מחסור בו פוגע בייצורו ועלול לגרום לאנמיה. ויטמינים אלה מצויים ביצורים מן החי.
  • מחסור בחומצה פולית- פוגע במח העצם וכך חך שיבוש בהבשלת תאי הדם האדומים.
  • הריון- עקב עלייה בנפח הדם בהיריון. מאגרי הברזל של האם עלולים לפחות, כי הם חושבים לבניית מחזור הדם של האם ושל העובר.
  • דימום מוגבר עקב פציעה, מחלות ממאירות, כיבים במערכת העיכול עלולים לגרום לאיבןד דם מוגבר.
  • פגם גנטי- מוטציה שפוגעת בייצור ההמוגלובין.

תהנו, עדי --עדי צ'צ'יק 15:07, 18 במאי 2010 (IDT)

נהנתי, יופי של סיכום ותודה גם לאווה על התמונה --אשרה (-: 22:29, 23 במאי 2010 (IDT)-

[עריכה] סיכום שיעור 28.4.10

בשיעור היום, ראינו מצגת על תאי הדם האדומים, תאי דם לבנים וקריש דם. בתוך תאי הדם האדומים נראה בציור שבפנים חלול אך זה יותר שקוף מהדפנות שלו. תפקידם של תאי הדם הוא לספר חמצן.

תאי הדם האדומים --אווה חסיס 18:22, 22 במאי 2010 (IDT)
תאי הדם האדומים --אווה חסיס 18:22, 22 במאי 2010 (IDT)

הגדלת שטח פנים:

- קטנים

- דופן כפול, שקוע במרכזו

- גמישים

- חסרי גרעין

- קרבה


הצהוב שראינו זה החומר שמכיל קריש דם, הוא נמצא בין תאי הדם האדומים. אלו סיבים שנהיית רשת שלוכדת את תאי הדם האדומים (במקור זה לא בצבע צהוב). הלבן שבציור אלו תאי דם לבנים, אם יש פצע כלשהו, תאי הדם הלבנים מגיעים כדי למנוע כניסה של חיידקים או גורם נזק אחר כדי להילחם בו. אצל בן אדם בריא לוקח ל-21 חלבונים זמן מאוד מועט להקריש את הדם. אם בגנים משהו לא טוב באחד החלבונים כל התהליך נדפק.

המופיליה- מחלה שנגרמת מנישואיים במשפחה זה גורם לחוסר קרישת דם, הדם לא נקרש וזה קורה בגלל שאחד החלבונים לא יעבוד והתאי דם לא נוצרים. דוגמא לכך: אדם שנחתך בגילוח יכול למות מזה.

אנמיה- אנמיה היא מחלה של חוסר בתאי דם אדומים. הסימנים של אנמיה הם חיוורון, חולשה, סחרחורת והתעלפות. ככל שהאנמיה התפתחה מהר יותר, בולטים וחמורים יותר הסימנים. סימנים אלה נובעים מכך שכמות החמצן המועבר לרקמות קטנה מדי לצורכי הגוף. אבחנה של אנמיה נעשית בבדיקת דם – מספר נמוך מהנורמלי של תאי דם אדומים בכל ממ"ק דם מצביע על אנמיה. --ענתי (: 18:49, 28 באפריל 2010 (IDT)

מצויין, ותודה ענת. --אשרה (-: 10:57, 1 במאי 2010 (IDT)

[עריכה] סיכום שיעור 26.4

סוגים של תאי דם--אווה חסיס 18:30, 22 במאי 2010 (IDT)
סוגים של תאי דם--אווה חסיס 18:30, 22 במאי 2010 (IDT)

בשיעור היום ראינו מצגת של אורלי על תאי דם אדומים. 55% מגופנו הוא פלסמת דם אשר מכילה: 90% מים,7%-9% חלבונים שונים ,0.9% מינרלים לכל מינרל ריכוז שונה, 80-120 מ"ג גלוקוז לכל 100 מ"ל,0.03% שתנן והורמונים חומצות אמיניות ושומנים שריכוזם משתנה.

הרכב הדם בגופנו חשוב להומיאוסטזיס –שמירה על סביבה פנימית ויציבה של התאים והגוף למרות השינויים בסביבה החיצונית ,ההומיאוסטזיס הוא מצב שמו נשמר ריכוז גבוה של גלוקוז ובנוסף יש שמירה על טמפ' גוף קבועה. יחד עם זאת תאי הדם מתחלקים לשלוש והם נוצרו מתא גזע במוח העצם:

-תאי דם אדומים –אריתרוציטים, מובילים חמצן לכל תאי הגוף ומסלקים פחמן דו חמצני. -תאי דם לבנים-לויקוציטים,אחראים להגנה על הגוף מפני חומרים זרים. -טסיות דם-תרומבוציטים ,פעולות בתהליך קרישת הדם ועצירת הדימום.

אילוסטרציה של תאי דם בעורקים--אווה חסיס 18:30, 22 במאי 2010 (IDT)
אילוסטרציה של תאי דם בעורקים--אווה חסיס 18:30, 22 במאי 2010 (IDT)

תאי דם אדומים: תפקידם העיקרי הוא נשיאת חמצן, הם נראים כמו כדורים פחוסים או כמו דסקיות קעורות. חיים כ-120 יום,המבנה שלהם מגדיל את שטח הפנים על חשבון הנפח(במעי,בריאות..) הגדלת השטח מגבירה את יעילות התפקוד של התא,קשירת החמצן ושחרורו, בנוסף תאי הדם גמישים מאוד ונמעכים בקלות כדי להיכנס לנימים והזרימה היא איטית בגלל שהנים קטן יותר מתאי הדם הוא צריך להידחס לדופן של הנים לכן הדיפוזיה יעילה יותר. זאת ועוד מספר תאי הדם הוא עצום ולכן יכולת נשיאת החמצן גדולה ומתאימה לצרכי הגוף. תאי הדם הם קטנים מאוד קוטרם 7 מיקרון ועוביים כ-2 מיקרון וכך הם יכולים לעבור בנימים הצרים ולהגיע אל כל הגוף. יתרה מזו לתאי הדם האדומים אין גרעין ואין מיטוכונדריה והם מקנים לתא גמישות אך במקום אברונים תאי הדם מלאים בחומר הנקרא המוגלובין.

תאי הדם העיקריים--אווה חסיס 18:30, 22 במאי 2010 (IDT)
תאי הדם העיקריים--אווה חסיס 18:30, 22 במאי 2010 (IDT)


המוגלובין- מולקולה המותאמת להובלת חמצן וזה התפקיד העיקרי שלה. ההמוגלובין הוא מרכיב עיקרי של תאי הדם האדומים והוא מקנה להם את צבעם האדום ,בכל תא יש כ-250 מילון מולקולות ,כמות בדם 12-17 גרם ב100 מ"ל דם ,בנוסף הוא מורכב מ-4 שרשרות חלבוניות.


מגישה אלמוג ויצמן י6'

כל הכבוד אלמוג, התגברת על הקשיים, אתם לא יודעים אבל היו בסיכום גם כמה תמונות ממש מוצלחות שאלמוג לא הצליחה להעלות - מישהו עוזר? --אשרה (-: 10:57, 1 במאי 2010 (IDT)

[עריכה] סיכום שיעור 11/4/10 נוזל הדם

נוזל הדם
נוזל הדם

תאי הדם האדומים הם הכי כבדים לאחר מכן תאי הדם לבנים ולבסוף פלזמת הדם אשר היא הקלה ביותר. פלזמה היא נוזל שקוף בגון צהבהב הזורם בכלי הדם של בעלי חוליות. בפלזמת הדם יש טסיות אשר הן מאוד קטנות. הרוב המוחלט הם מים וקצת חלבונים. בנוזל הדם כ 90% אחוז מים וריכוז המלחים מאוד גבוה. ריכוז המלח במי ים הוא כ 3%-4% ובגופנו הוא 10%. תפקידה העיקרי הוא לשמור על המלחים בגוף.

הרחבה:

נוזל הדם עובר בכלי דם בכל הגוף. הוא מוליך חומרי מזון, תאי דם וחומרים בעלי תפקיד (הורמונים, אנזימים, נוגדנים...). אחד מהתפקידים החשובים של הדם הוא העברת חמצן וסילוק פחמן דו חמצני מהתאים. נוזל הדם מכיל שלושה סוגים עיקריים של תאים: תאי דם אדומים (אריטרוציטים), תאי דם לבנים (לויקוציטים) וטסיות דם (תרומבוציטים).

תאי הדם האדומים, הנותנים לדם את צבעו, אחראים על אספקת חמצן וסילוק פחמן דו חמצני בעזרת חלבוני ההמוגלובין, הנמצאות בהם.

מבנה ותאי הדם
מבנה ותאי הדם

תאי הדם הלבנים, הינם תאי המערכת החיסונית. הם אחראים על סילוק חיידקים, וירוסים וטפילים אחרים החודרים לגוף. ישנם סוגים רבים של תאי דם לבנים הפועלים במנגנונים שונים, אך קשורים זה לזה בהגנה על הגוף.

טסיות הדם, הינן למעשה שברי תאים (המיוצרים על ידי מגהקריוציטים) ותפקידם העיקרי הוא לסתום קרעים שנוצרו בכלי הדם. הם עושות זאת על ידי יצירת צברים באזור הפגיעה.


יחס מרכיבי הדם
יחס מרכיבי הדם


דניאל סלמה 22:02, 24 באפריל 2010 (IDT)


מקסים דניאל, לא יודעת איך פיספסתי את הסיכום הזה עד עכשיו. --אשרה (-: 10:57, 1 במאי 2010 (IDT)


[עריכה] שיעורי בית 12.4.10

קראו ע"מ 89-90 בספר וענו:

1. מהו הרכב הפלזמה ומה תפקיד כל מרכיב?

2. איך נשמרת יציבות הטמפרטורה בגוף בעזרת הפלזמה?

תשובות

1.

  א) מים- המים מהווים 90% מנפח הפלזמה. תפקידם הוא להוות סביבה (ממס) לכל המומסים הרבים.
  ב) חלבונים שונים- 7%-9% מנפח הפלזמה. לחלבונים שונים תפקידים שונים. לחלקם יש חלק חיוני ביצירת נוגדנים שמשתתפים בהגנה על הגוף מפני מחלות, וחלקם קשורים לקרישת הדם בעת פציעה.
  ג) מינרלים- לכל מינרל ריכוז שונה, סך הכל 0.9% מנפח הפלזמה. ישנם הרבה מינרלים בפלזמת הדם ולכל אחד תפקיד שונה. הסידן חיוני לבניית חומר העצם ולהתכווצות תאי השריר. יוני נתרן ואשלגן (+Naו- +K) חיוניים לפעילות תקינה של תאי העצב. 
 
  ד) גלוקוז- 80-120 מ"ג לכל 100 מ"ל. תפקידו העיקרי לספק אנרגיה. בנוסף הוא מהווה מקור לחומרי גלם.

  ה) הורמונים- נמצאים בריכוזים זעירים ביותר. תפקידם לאזן את ריכוז המינרלים בדם כך שישמרו בכמות המדויקת.

2. בגוף נשמרת טמפ' יציבה בעזרת הפלזמה בכך שהיא מתפקדת כמנגנון קירור ופיזור חום. התאים בגוף נושמים כל הזמן ופולטים חום לסביבה. נוזל הדם שזורם בכל מקום בגוף (בכל התאים) קולט את החום הנפלט בנשימת התאים ומפזר אותו באופן אחיד בכל הגוף. כך נוצר מצב שטמפ' הגוף נשמרת קבועה.

--EylonG 12:58, 17 באפריל 2010 (IDT)

מצויין, אז אפשר לעשות בחן קל על שעורי הבית? תה אתם אומרים? --אשרה (-: 10:57, 1 במאי 2010 (IDT)

[עריכה] סיכום שיעור 07.03.10

חומר למבחן בביולוגיה ב-14.03:

1. מחזור הדם- עמודים 69-71

2. ימים ואגמים- עמודים 72-83

3. מעבדות- קטאלז, עורק וריד, דופק ולחץ דם.

+ החומר מהמבחרת ומהאתר.


בשיעור התבוננו באיור של לחץ הדם בעורקים, בוורידים ובנימים בעמוד 80 בספר.

ראינו לפי הציור שבנימים לחץ הדם יורד מאוד, וזאת בגלל שנפח הנימים קטן יותר מנפח העורקיקים, מה שגורם לזרימת דם איטית יותר ולהאטה משמעותית בלחץ הדם.

מהנימים, עובר הדם לורידים, שם מהירות זרימת הדם היא כמעט אפסית. בורידים יש שסתומים אשר מעטים את קצב הזרימה. השסתומים רוצים לאפשר זרימת דם רק לכיוון הלב, ולכן הם בולמים את הדם.

ניתן לראות שהווריד החלול התחתון הוא הגדול ביותר, ויש בו את לח הדם הנמוך ביותר מכל כלי הדם.

dam_mivne.gif

בכיתה נשאלה שאלה איך כאשר הדם עולה במעלה הגוף הוא לא יורד למטה. התשובה לכך היא שהשרירים בגוף לוחצים על הורידים וכך מניעים את הדם בכוון הלב, שסתומי הכיסים בורידים מונעים מהדם לחזור, והם בעצם נותנים לדם לזרום רק לכיוון הלב. כך בעצם הדם לא יכול לזרום כנגד כיוון הלב ולרדת חזרה.

100px-Vein-crosssection-heb.png

בנוסף אמרנו שאין דבר כזה שהגוף לא בפעולה. הגוף פועל תמיד וכל תזוזה קטנה שלנו (למשל באצבע) מפעילה שרירים רבים באזור היד.

כאשר האדם כמעט ולא זז יש האטה של קצב זרימת הדם וזה מסוכן כי זה יכול לגרום לעילפון. לדוגמא, לשומרים האנגלים בארמון אסור לזוז. כאשר גילו שאי תזוזה יכולה לגרום לבעיות רפואיות קבעו שהשומר צריך לזוז. ולכן, השומרים צריכים לזוז כ-2 צעדים כל כ-20 דקות כדי לא להתעלף ולהשיב את זרימת הדם.

--Valeriatal 15:13, 7 במרץ 2010 (IST)

כל הכבוד ולריה, על הסיכום, ובעיקר על הזריזות. שאלות שעלו בשעור:

  • מהו כוח הנימיות? (תום)
  • איך פועלים השסתומים? (אנטון)
  • בזמן השינה לחץ הדם יורד - איך השרירים ממשיכים להשפיע ולדחוף את הדם אל הלב? (?)

--אשרה (-: 18:28, 7 במרץ 2010 (IST)

[עריכה] סיכום יום עיון ימים ואגמים

יום עיון זה עסק בפרויקט הגנום האנושי ויישומיו. זהו סיכום של יום זה.

תחילה נציג את המושגים הבאים-

גנום- כלל המטען התורשתי, כלל ה-DNA האנושי.

גן- גן הוא קטע DNA שמוצפנת בו תכונה. כך, למשל, יש גנים שכתובות בהן הוראות המכוונות את התפתחות האינטליגנציה, קובעות את צבע העיניים, משקל ואף תכונות אופי.

תכונה- גן שבא לידי ביטוי באמצעות החלבון.

DNA- מולקולה גדולה האוצרת בתוכה את ידע תכונות התורשתית.ה- DNA נמצא בגרעין התא ארוז בצורת כרומוזומים העזרת חלבון .בתא אוקרטי הוא נמצא בגרעין ובתא פרוקיוטי נמצא בציטופלזמה.ה- DNA בנוי משרשרת ארוכה באורך של 3 מיליארד יחידות דו-גדילית מזרח סוכר דה אוקסי ריבוז ובסיס. יש ארבעה סוגי יחידות DNA המסומנות באותיות G,T,A,C.מבנה ה-DNA קובע את התכונות שלנו לפי סדר הנוקליאטידים. ה-DNA הוא הבסיס להבדלים בינינו. בשונה מן ה-DNA ה-RNA הוא חד גדילי, לו יש סוכר ריבוז וה T --> U .

לקבלת חלבון מדנ"א ישנם שני שלבים- תחילה נעשה שיעתוק. מולקולת DNA הופכת למסנג'ר RNA. והRNA מאפשר הוצאת המסר של הDNA מגרעין התא למחוץ לגרעין. ולאחר מכן, נעשה תהליך תרגום. תהליך זה נעשה בסיטופלזמה של התא ובו כל שלשת נאוקלאידים מקודדים לחומצה אמינית שהם אבני הבנייה של החלבון.

פרויקט הגנום האנושי- פרויקט הגנום האנושי החל בשנת 1990 במימון 3 מיליארד דולר ע"י המכון הלאומי לרפואה NIH בארה"ב. הפרויקט תוכנן להימשך כ-15 שנה, אך עקב המשאבים האפקטיביים והפיתוחים הטכנולוגיים, הואץ הפרויקט והושלם בשנת 2003.

מטרותיו של הפרויקט הם:

  1. זיהוי של הגנים שבגנום האנושי שמספרם כ- 30,000.
  2. קביעת הרצף של מיליארד הבסיסים הבונים את הגנום האנושי.
  3. שמירת המידע במאגרי מידע.
  4. שיפור הכלים לאנליזה של המידע(ביואנפורמטיקה).
  5. העברת חלק מהטכנולוגיות הקשורות למגזר הפרטי.
  6. קביעת נורמות האתיות, החוקיות והסוציאליות שיכולות לנבוע מהפרויקט.

מי מעורב בפענוח הגנום האנושי? ישנם שני גופים המעורבים הפינוח הגנום האנושי. מדענים מהאוניברסיטאות ומרכזי מחקר ממשלתיים שאוגדו בגוף הנקרא: "פרויקט גנום האדם הציבורי". עיקר עבודתם נעשתה בששה מרכזי מחקר בארה"ב ובבריטניה. הגוף השני הוא חברת "סלרה" שעסקה בפענוח הגנום בשיטה שהיא פיתחה.

איך פוענח הגנום? נלקחו דגימות דם מאנשים, ומהדם הוציאו את הדנ"א. הפענוח נעשה באמצעות זיהוי רצף יחידות הדנ"א. בפרויקט הציבורי לקחו קטע ממקום ידוע בדנ"א, זיהו את רצף הדנ"א שבו "והחזירו" אותו למקומו המקורי. חב' "סלרה" חילקה את הדנ"א למיליוני קטעים קטנים וזיהתה את הרצף בכל מקטע. תכנת מחשב מיוחדת, שהחברה פיתחה, סידרה את הקטעים בחזרה לרצף המקורי, כמו בהרכבת פאזל ענק. בסופו של דבר נרשם תיאור הגן,שם הגן ומיקום הגן על הכרומוזום.רציפי הדנ"א המפוענחים מפורסמים באתר האינטרנט המהווה בסיס נתונים. כל אדם שרוצה יכול להיכנס לאתר ולהוריד ממנו נתונים.


מה התועלת שבפענוח הגנום-

1. דיאגנוסטיקה- זיהוי מחלות.

2. תיקון/ ריפוי גנטי.החדרת גנים תקינים במקום של גנים פגומים.

3. זיהוי פלילי.

4. שיבוט. כיום מנסים לגדל איברים למטרות השתלה כגון: תאי שורש ותאיגזע.

דיאגנוסטיקה-

טעות בסדר יחידות הדנ"א או מחיקה של יחידה אחת משבשת את פעולתו התקינה של הגן ומגבירה את הסיכוי ללקות במחלה.חלק מהפגמים עוברים בתורשה וחלק מתפתחים במשך החיים. כיום באמצעות הפענוח ישנם מעל ל-200 מחלות שניתן לגלות. באמצעות זאת ניתן גם לבדוק נשאות אצל ההורים אם יש אחוז של סיכוי לעוברים ואז אפשר לדעת מה צריך לבדוק בעובר.

זיהוי פלילי-

מטרה: לאפיין באדם מסוים ולהבדילו מאדם אחר עפ"י הדנ"א שבתאיו. תמיד השתמשו בזיהוי פלילי באמצעים הבאים-

- בדיקת אבהות

- טביעת אצבע

- זיהוי לאחר מוות.נעשה במכון הפתלוגי.

וב-1988 זו השנה הראשונה ובה השתמשו בבדיקת דנ"א לצורך זיהוי פלילי. הם עשו זאת בעזרת השוואת דברים של רציפים קצרים ועוקבים STR של החשודים ושל הקורבן עם ה-DNA שהופק מזירת הפשע. (רצפים- מרצף של נאוקלאידים באנשים שונים יש STR רצופים קצרים שחוזרים על עצמם. לרוב 4 נאוקלאידים.

שלבי העבודה הם-

1. ממצים דנא מהקורבן מהחשוד ומזירת הפשע.

2. חותכים את ה-DNA למקטעים בעזרת אנזים הגבלה רסטיקציה.

3. משכפלים את מקטעי הDNA מPCR.

4. מכינים ג'ל משטח הדומה לזלטין.

5. על הבסיס המולקולות נפרדים ע"י הפעלת חשמל, אלקטרופורזה. מזרימים זרם חשמלי מ(-) ל(+). בתוצאות מקבלים תמונה שנראים בא שורות של פסים ואצל כל בן אדם יש תשובות אחרות ואז ניתן להשוות בין התשובות ואולי לקבל התאמה בין החשוד וקורבן.

דוגמאות למקרים שפוענחו ע"י בדיקות דנ"א-

1. 1993 O.J. SIMPSON

2. בני סלע

3. פיגועים ואסונות שבהם נדרש לזהות ולשייך חלקים של גופות.


חסרונות העיקריות בפענוח הגנום-

1. השאלה למי שייך המידע הגנטי? האם המידע השזה שייך לי? לרשויות? לממשלה? למי מותר גישה והרשות למידע הזה?

2. אפליה גנטית. לדוגמא כאשר אדם ההולך לנסות להתקבל למקום עבודה ולבוחן שמולו נגיש וזמין כל המידע הגנטי שלו, זה מידי פעם יכול להשפיע על החלטתו לקבלתו לעבודה ע"י דברים חבויים ותכונות מתאימות, כמו: מחלות העללות להתפרץ בעתיד.

3. שיבוט בע"ח ואנשים. יש פה בעייה כי המידע יכול ליפול לידיים הלא נכונות, כמו: מדינות גדולות ועשירות יכולות לשבט צבא שלם על זה.


גל בן דוד --גל בן דוד 20:13, 8 בפברואר 2010 (IST)

כל הכבוד גל, מצויין לגמרי, מי מוסיף|. מי כותב שאלות, מי מתאר קצת את העבודה במעבדה? --אשרה (-: 12:47, 15 בפברואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור לתאריך -2.2.10

במהלך שיעור זה התחלנו לדבר על השלב האחרון בתהליך ייצור החלבון,

שלב התרגום.

בשלב זה נבנה החלבון לפי הדרך הבאה:

ה-RNA שליח,מגיע אל הציטופלסמה-ריבוזום,שם הוא עובר את שלב התרגום.

ב-RNA שליח,יש רצף מסוים של בסיסים,ועל מנת להתחיל בתהליך,צריך הריבוזום "לרוץ" על ה-RNA שליח ולקרוא את השלשות,כך שיזהה את השלשה שפותחת.

סימן ההתחלה של השלשה- AUG.

חשוב להדגיש כי הסדר של האותיות(השלשות) משמעותי מאוד.

מסביב לריבוזום מרחפים טרנספר RNA אשר עומדים להתחבר לשלשות על ה-RNA שליח.

לקצה אחד של הטרנפר RNA מחוברת חומצה אמינית מסוימת,ולקצה השני מחובר אנטיקודון.

כאשר מזהה הטרנפר RNA את השלשה שלו,הצד עם האנטיקודון מתיישב על הקודון ב-RNA שליח.

לאחר מכן,ה-RNA זז אחד הצידה ומגיע טרנספר RNA נוסף,ומתיישב על שלשה נוספת.

כך תהליך זה חוזר על עצמו.

תיאור סכמטי של תהליך התרגום. הפס האדום מתאר את הרנ"א שליח, הגוף האפור את הריבוזום, והסלסולים הוורודים את ה-tRNA. ניתן לראות כיצד כל tRNA שאליו מחובר חומצה אמינית (החלק הירוק העליון), נכנס לריבוזום ומתקשר למקטע המתאים לו ברנ"א שליח לפי חיבור בסיסים.
תיאור סכמטי של תהליך התרגום. הפס האדום מתאר את הרנ"א שליח, הגוף האפור את הריבוזום, והסלסולים הוורודים את ה-tRNA. ניתן לראות כיצד כל tRNA שאליו מחובר חומצה אמינית (החלק הירוק העליון), נכנס לריבוזום ומתקשר למקטע המתאים לו ברנ"א שליח לפי חיבור בסיסים.

--דניאלה אזולאי 18:02, 7 בפברואר 2010 (IST)

תודה רבה לדניאלה, כולם מוזמנים להוסיף, השאלות שעלו בשעור:

  • מהו קודון? (מיכל)
  • למה משמש tRNA? (איילון)
  • מהו תפקיד הריבוזום?
  • מאיפה מגיעות החומצות האמיניות? (קטרין)
  • מהי המשמעות של שלשה של חומצות אמיניות? (אווה)
  • איפה נמצא ה-DNA? (שגיא)
  • איך משתכפל ה RNA? ( שגיא)
  • לשם מה דרוש שעתוק הRNA? אם גם ככה כל הDNA נמצא בגרעין? (איילון)
  • האם התרגום תמיד זהה? (איילון)
  • האם התהליך בו השלשות קובעות חומצה אמינית הוא קבוע או מתחלף? (אלמוג אלטר)
  • מה הקשר בין שרשרת הRNA לבין שרשרת החלבון? (דניאל ס.)

תודה לכל השואלים - אתם המנוע של השעור. --אשרה (-: 19:03, 7 בפברואר 2010 (IST)

תשובה לשאלתה של מיכל :

קודון הוא רצף של 3 נוקלאוטידים (קבוצה של תרכובות אורגניות אשר מרכיבים את החומר התורשתי) שנמצא ב-DNA וב-mRNA, המקודד לחומצת אמינו מסוימת או לסיום התרגום. החומר התורשתי נקרא בשלשות נוקלאוטידים הנקראות קודונים, לפי כללי הקוד הגנטי. הקודון AUG משמש,כקודון פתיחה, המציין היכן יש להתחיל את התרגום. שלושת הקודונים הנותרים משמשים כקודוני סיום המקודדים לסיום תהליך התרגום.

תשובה לשאלתו של איילון :

תפקידו של ה-tRNA הוא לקרוא את הקודון (שלשת הנוקלאוטידים) אשר נושא ה-mRNA,"ולרחף" סביב הציטופלסמה אחר חומצת אמינו המתאימה לשלשה זו (על-פי הקוד הגנטי) ולשאת אותה אל הריבוזום, שם היא תצורף לשרשרת נבנית של חלבון. ה-tRNA עומד, אם כן, במרכזו של תהליך התרגום.

תשובה לשאלה-מהו תפקיד הריבוזום?

תפקיד הריבוזום הוא עבודת הרכבה על פי תוכנית מוכנה מראש (שהיא החומר התורשתי) של מרכיבי החלבון - חומצות אמינו - למולקולת חלבון (Protein) חדשה. התהליך כולו, מראשיתו ועד סופו נקרא "תרגום" מאחר שהריבוזום מתרגם את התוכנית המצויה בחומר התורשתי משפת הנוקלאוטידים לשפת חומצות האמינו והחלבונים.


--דניאלה אזולאי 18:40, 13 בפברואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור ביולוגיה 31.01.10

תיאור סכמטי של תהליך השעתוק - הסליל שבאמצע הוא הרנ"א שליח, והסלילים האחרים הם סלילי הדנ"א. ניתן לראות כי הרנ"א שליח נבנה כמשלים לסליל העליון וכזהה לסליל התחתון.
תיאור סכמטי של תהליך השעתוק - הסליל שבאמצע הוא הרנ"א שליח, והסלילים האחרים הם סלילי הדנ"א. ניתן לראות כי הרנ"א שליח נבנה כמשלים לסליל העליון וכזהה לסליל התחתון.

בשיעור היום נעזרנו במצגת "מדנא לחלבון", הנמצאת בעמוד הראשי של אתר זה תחת הכותרת "מצגות משעורי הביולוגיה". הנושא בו התעסקנו היום הוא השלבים ביצירת החלבון ממולקולת דנ"א. בתהליך זה יש שני שלבים עיקריים: השעתוק והתרגום.

מבנה ה-tRNA, בדו ובתלת מימד. ניתן לראות את הנוקלאוטידים (שמסומנים באותיות A,U,C,G. החלקים הצבועים בצהוב מתארים את אתרי הקישור של המולקולה - החלק הצהוב העליון מתאר את אתר הקישור לחומצה אמינית, ואתר הקישור התחתון (שנקרא "אנטיקודון") שדרכו הוא נקשר לשלשת נוקלאוטידים ספיציפית על גבי הרנ"א שליח.
מבנה ה-tRNA, בדו ובתלת מימד. ניתן לראות את הנוקלאוטידים (שמסומנים באותיות A,U,C,G. החלקים הצבועים בצהוב מתארים את אתרי הקישור של המולקולה - החלק הצהוב העליון מתאר את אתר הקישור לחומצה אמינית, ואתר הקישור התחתון (שנקרא "אנטיקודון") שדרכו הוא נקשר לשלשת נוקלאוטידים ספיציפית על גבי הרנ"א שליח.
תיאור סכמטי של תהליך התרגום. הפס האדום מתאר את הרנ"א שליח, הגוף האפור את הריבוזום, והסלסולים הוורודים את ה-tRNA. ניתן לראות כיצד כל tRNA שאליו מחובר חומצה אמינית (החלק הירוק העליון), נכנס לריבוזום ומתקשר למקטע המתאים לו ברנ"א שליח לפי חיבור בסיסים.
תיאור סכמטי של תהליך התרגום. הפס האדום מתאר את הרנ"א שליח, הגוף האפור את הריבוזום, והסלסולים הוורודים את ה-tRNA. ניתן לראות כיצד כל tRNA שאליו מחובר חומצה אמינית (החלק הירוק העליון), נכנס לריבוזום ומתקשר למקטע המתאים לו ברנ"א שליח לפי חיבור בסיסים.
  • שעתוק - השעתוק הוא תהליך בו נבנה mRNA (רנ"א שליח) לפי מקטע של דנ"א. השעתוק מתבצע באמצעות האנזים רנ"א פולימראז. בתחילת התהליך מתפרק מקטע מסליל הדנ"א הכפול והרנ"א פולימראז מתקשר לאחד מהסלילים. לאחר מכן מתבצע השעתוק עצמו - בניית מולקולת RNA לפי מקטע דנ"א קיים. הבנייה נעשית ע"פ עיקרון הבסיסים שכבר למדנו (A נקשר ל-T ו-G נקשר ל-C), פרט להבדל אחד שבמקום T יש U. כלומר, הרנ"א הוא סליל משלים למקטע מסליל הדנ"א שלפיו נוצר, וזהה למקטע מסליל הדנ"א אשר התפרק קודם לכן. בסיום התהליך, כאשר נפרד הרנ"א פולימראז מהדנ"א, משתחרר מהדנ"א סליל יחיד שנוצר לפי התבנית בד"נא. תוצר זה נקרא רנ"א שליח (mRNA), והוא יוצא דרך נקבוביות בתוך קרום הגרעין לכיוון הציטופלסמה כדי לעבור את השלב הבא התהליך יצירת החלבון - תרגום. יש לציין שטרם יציאת הרנ"א שליח לציטופלסמה היא עוברת תהליך נוסף, שחבור – תהליך עיבוד ו"עריכה" בו מוספים קטעים ומושמטים קטעים.
  • תרגום - באופן כללי, התרגום הוא השלב בו נבנה למעשה החלבון עצמו לפי המידע שברנ"א שליח. ישנם שני שלבים עיקריים בתהליך התרגום: ראשית, התחברות של חומצה אמינית מתאימה לקצה של הרנ"א שליח ע"פ רצף של שלושה נוקלאוטידים סמוכים הנמצאים על-גביו (הנוקלאוטידים הם הם ה-A,T,G,C). ניתן לדמות כל שלשה נוקלאוטידים למעין צופן, שעל פיו נבחרת החומצה האמינית המתאימה. מסיבה זו נקרא התהליך תרגום - כיוון שהצופן "מתורגם" לידי חומצה אמינית מתאימה. שלב זה מתבצע על ידי ה-tRNA (רנ"א מוביל). ל-tRNA יש שני אתרי קישור: באחד נקשרת אליו חומצה אמינית אותה הוא מוביל לרנ"א שליח שנמצא כעת בריבוזום, ואתר קישור נוסף שדרכו הוא מתחבר לרנ"א שליח עצמו. השלב הבא בתהליך התרגום הוא שה-tRNA נכנס לריבוזום כשבקצהו חומצה אמינית, ונקשר לחלק המתאים ב-mRNA דרך אתר הקישור השני שלו. החלק המתאים ברנ"א שליח הוא על פי אותה שיטת בסיסים: באתר החיבור השני של ה-tRNA ישנה עוד שלשת נוקלאוטידים, והיא מתחברת לשלשה שמתאימה לה ברנ"א שליח (A נקשר ל-U ו-G נקשר ל-C ולהיפך). ובכך מגיעים עוד ועוד tRNA שמביאים איתם עוד ועוד חומצות אמיניות, שנקשרות כולן אחת לשנייה עד להיווצרות חלבון.

אנונימוס 17:46, 31 בינואר 2010 (IST)

כל הכבוד אמיר, יופי של סיכום, התמונות מוסיפות מאוד, והצלחת לכתוב גם מעט מסיכום השעור של מחר - שמא אתה נביא? --אשרה (-: 21:36, 31 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור ביולוגיה מהתאריך 25.01.10

בשיעור ביולוגיה של היום המשכנו לדון על השלבים בבניית החלבון:
חלבון --אווה חסיס 22:55, 25 בינואר 2010 (IST)
חלבון --אווה חסיס 22:55, 25 בינואר 2010 (IST)

1.המבנה הראשוני- רצף של שרשרת ארוכה של חומצות אמינו. בגופנו קיימים עשרים סוגים של חומצות אמיניות אשר מורכבות מפחמן שאליו מחובר מימן ואליו מחוברת חומצה קרבוקסילית. כל חומצה אמינית נבדלת מהשנייה ב"R". החומצות האמיניות מתקשרות האחת לשנייה בקשר קוולנטי(הצטרפות הקצה הקרבוקסילי לקצה החנקתי).

2. המבנה השניוני והשלישוני- שלבי קיפול השרשרת כאשר בשלב השניוני החלבון המתהווה הוא דו-ממדי ובשלב השלישוני הוא תלת-ממדי. הקיפול קובע איזו חומצה אמינית תהיה קרובה לחומצה אמינית אחרת ומאיזו תהיה רחוקה. תחילה החלבון מתקפל במישור ולאחר מכן הוא מתקפל במרחב. חשוב להדגיש שהתוצאה הסופית לא מתרחשת באקראיות- כל חלבון יהיה מקופל בצורה המתאימה לאתר הפעיל. לכל חלבון סובסטרט (מצע) ספציפי עליו הוא עובד ופועל. הקיפול נובע מהרצף הראשוני של החומצות האמיניות ובכך נקבע התפקוד של החלבון ותפקידו.

3. המבנה הרבעוני- כמה שרשראות שמצטרפות האחת לשנייה.

החלבון הוא בעצם מכונה מולקולרית אשר מזהה בצורה כימית את החומר עליו היא צריכה לעבוד.

דוגמה לחומצה אמינית- צסטיאין: בחומצה זו קיימת גופרית (דבר שהוא מאוד נדיר). הגופרית מסוגלת לקשור קשרים קוולנטיים חזקים עם אטום גופרית אחר. לכן בשיער שבו צסטיאינים רבים יהיו הרבה תלתלים. לעומת זאת, בשיער חלק אין הרבה צסטיאינים. אם כך, מדוע חמצון השיער איננו בריא? כי בגללו נהרס המבנה המרחבי של החלבון.

  • לאחר שהזכרנו את השיער אמרנו שהחלבון האחראי בגוף על צבע השיער, העיניים והעור הוא המלנין. ככל שהאיבר בעל צבע כהה יותר- כך יש בו יותר מלנין.

אחרי שסיימנו לדבר על החלבונים התחלנו ללמוד איך הכל התחיל:

ה-DNA:
ה-DNA- הסליל הכפול --אווה חסיס 21:57, 25 בינואר 2010 (IST)
ה-DNA- הסליל הכפול --אווה חסיס 21:57, 25 בינואר 2010 (IST)

זוהי מולקולה ארוכה מאוד (פולימר) בעלת סליל כפול. לאדם ארבעים ושישה מקטעי DNA ששמורים בגרעין התא (אלה הם 46 הכרומוזומים). לסליל הכפול של ה-DNA יש מעין "מוטות סולם" שמורכבים מסוכר-פוספט-סוכר-פוספט. בנוסף, הוא מורכב מארבע חומצות גרעין: A, T, Gו-C. חומצות הגרעין תמיד יבואו בזוגות: A מול Tו-G מול C.

מולקולת ה-DNA מסוגלת לעבור מספר תהליכים:

1. תהליך השכפול- גדיל ה-DNA נפתח על ידי חלבונים והם שמים את A מול T ואת G מול C. כך נוצרים שני זוגות זהים של DNA. כל תא בת יקבל את השכפול הזהה של תא האם. אך כך, נשאלת השאלה איך התרחשה האבולוציה אם בתהליכי התרבות התאים מועברת אינפורציה זהה? ובכן, לעיתים מתרחשות טעויות העתקה בסבירות של אחד למאה אלף (יחסית למיליונים). כך מתרחשות המוטציות והתהליך האבולוציוני. המוטציה היא בעצם שינוי ב- DNA. בכולנו יש מוטציות אשר נוצרות בכל עת. תהליך השכפול מתרחש בגרעין התא.

2. תהליך התעתוק/ השעתוק- בתהליך זה ה-DNA עובר תעתוק של חלקו למולקולת mRNA- רנ"א שליח. תפקידו של ה-RNA הוא להעביר מידע מה-DNA לריבוזום (האברון עליו מיוצרים החלבונים). אנזים בשם "RNA פולימרז" מזהה את המקום עליו הוא עובד ב-DNA, פותח אותו ומשלים למקטע של ה-DNA את ה-RNA. לאחר מכן, הסליל של ה-DNA נסגר וה-RNA יוצא מגרעין התא והולך לריבוזום ומתיישב על חציו. לריבוזום מגיעות עוד שלשות כאלה של RNA, החומצות האמיניות מתחברות והרצף נמשך עד שנוצר חלבון. תהליך זה מתרחש מאות פעמים בשנייה.

3. תהליך התרגום- תהליך זה מתרחש בציטופלסמה. במהלכו ה-mRNA והמידע שבו עוברים תרגום לחלבון. מולקולת מוביל בשם tRNA מתאימה את חומצות האמינו על פי הקוד הגנטי. רצף הבסיסים הראשוני ב-DNA קובע על כן, את רצף חומצות האמינו בחלבון ולפיכך את מבנהו ותפקידו.

  • הערה: היום נשאלה שאלה- מה היה קודם: ה-DNA או החלבון? התשובה היא שכנראה ה-RNA היה הראשון, כי הוא מכיל בתוכו גם תכונות של DNA וגם תכונות של חלבון.
  • הערה נוספת- ההבדלים בין ה-DNA ל-RNA:

1. ב-RNA יש בסיס חנקתי U במקום הבסיס החנקתי T שב-DNA.

2. ה-RNA בנוי מסליל אחד. לעומת זאת, ה-DNA בנוי מסליל כפול מלופף האחד סביב השני.

--אווה חסיס 21:53, 25 בינואר 2010 (IST)

ברור שיופי לגמרי, רואים שאת מכירה את הנושא ולמדת אותו לפני השעור, כך הצלחת לכתוב סיוכם שעור ברור, על נושא מורכב שעברנו עליו ביעף - כל הכבוד! השאלות מהשעור הן:

  • מה ההבדלים בין שיער מתולתל וחלק? (דניס)
  • האם קרחת היא תכונה גנטית? (דניס)
  • מאיפה מגיע RNA? ( ירדן)
  • איך נוצר ה DNA הראשון? (שגיא)
  • איך יודעים שזהו מבנה הDNA אם אף פעם לא ראו אותו? (שגיא)
  • מהי מוטציה? (ירדן)
  • האם טעויות בהעתקת החומר הגנטי הן מחוייבות המציאות? למה הן תורמות? (אמיר בן)

תראו בקלות שרוב התשובות לשאלות נמצאות בסיכום, והן לגמרי חלק ממנו - כך כותבים סיכום! בהתיחסות רצינות לכל השאלות והתשובות, והבנה שהן חלק משמעותי מהלימוד. --אשרה (-: 22:42, 25 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שעור 24.1.

בשיעור דיברו על תפקידי החלבון ומבנהו.

החלבונים הם חומר חשוב לגוף והם מבצעים את כל הפעילויות הכי חשובות בגוף.

ישנם חלבונים זרזים,חלבוני מבנה שבונים את כל האיברים בגופנו,חלבוני חיסון ,חלבונים הורמונים(חלבונים שמעבירים מסרים בגוף (מתא לתא), חלבונים הבונים שרירים, רקמות קלות וחלק מהרקמות הקשות.

מבנה החלבון:

מבנה הראשוני -של החלבון הוא רצף חומצות אמינו. (ישנם 20 סוגים של חומצות אמינו ) קיימות מאות אלפי חומצות אמינו.

כך חומצת אמינו בנויה :
חומצה אמינית
חומצה אמינית
מבנה חלבון
מבנה חלבון

לכל חומצת אמינו יש חלק קבוע שהוא הNH3,C,( קבוצה הקרבוקסילית)COOH. והחלק המשתנה בדוגמה: R

לכל חומצה אמינית יש חלק קבוע שקבוע לכל החומצות ואת החלק המשתנה.

החומצות האמיניות מצטרפות אחת לשניה בקשר קוולנטי

המבנה השניוני והשלישוני- הם קיפול השרשרת כאשר המבנה השניוני הוא דו-ממדי והמבנה השלישוני הוא תלת ממדי. הקיפול קובע אילו חומצות אמיניות יהיו קרובות אחת לשנייה ואילו לא. בתוצאה הסופית שום דבר איננו מקרי, כי כל חלבון יהיה מקופל בצורה המתאימה לאתר הפעיל.

כל חלבון מאותו סוג יהיה מקופל באותה צורה . הקיפול נובע מהרצף הראשוני של החומצות האמיניות קובע אח הצורה המרחבית שקובע את התפקוד. לכל חלבון ואנזים יש סובסטרט חומר שעליו הוא עובד.

המבנה הרביעוני -צרוף כמה שרשראות.

הסיכום נכתב ונשלח על ידי קארין, ותודה רבה. --אשרה (-: 22:27, 25 בינואר 2010 (IST)


[עריכה] סיכום שיעור מתאריך 18.1.10

בשיעור היום המשכנו לדון במחזור הדם בדוף האדם וההבדלים בין מחזור הדם באדם למחזור הדם בדגים ודו-חיים. דגים לא צריכים טמפ' גוף קבועה כי במים הטמפ' יחסית קבועה. התנודות בטמפ' במים הן פחות גדולות מאשר ביבשה. בחדר השמאלי בלב האדם התנודות של לחץ הדם אדירות כי הלב מתכווץ ונרפה. בהרפיה לחץ הדם בחדר נמדד קרוב ל-0. בהתכווצות לחץ הדם אדיר, באבי העורקים לחץ הדם עצום כי יש פער בעובי של הצינור. הצינור שבו זורם הדם יותר עבה בווריד מאשר בעורק. הקוטר של העורק צריך להיות קטן יותר מכיוון שצריך שיהיה לחץ גדול יותר שם. בעורק יש שכבת גדולה כדי שהצינור לא יקרע. איפה שהדם זורם שטח החתך של העורק יותר דק מהוריד, זה מה ששומר על הזרימה.

  • מבנה העורק: אפיתל-> אלסטין ותאי שריר-> שכבת רקמת החיבור.

בעורקים ובנימים צונח ממש לחץ הדם מכיוון שיש פיזור וחיכוך, הדם מתחכך בדופן של הנים->תאי הדם עוברים דרך הנימים בלחץ. בנימים שטח הפנים עצום ביחס לנפח. בגלל זה בורידים הירידה הרבה יותר מתונה. ככול שהצינור קטן יותר, הזרימה איטית יותר. ככול שיחס שטח הפנים לנפח קטן יותר כך הזרימה מהירה יותר.

  • כול תא בגוף נמצא 15 מיקרון מנים. בכול מקום בגוף יש נימים, כולם צריכים מזון, חמצן, וצריכים להיות במרחק דיפוזיה יעילה = 15 מיקרון.
  • תא שאין נים במרחק דיפוזיה יעילה ממנו ימות מרעב או יחנק.

צריך שהדם יגיע בלחץ מתאים עד הנימים בקצות האצבעות ברגליים, לכן צריך שהמשאבה(הלב) והצינור(אבי העורקים9 יהיו בעובי המתאים. אבי העורקים רחב יותר כדי שהוא לא "יתפוצץ" כאשר הדם יוצא מהלב. לחץ הדם צריך להיות נכון - לא צריך להיות גבוה מדי ולא נמוך מדי. מהנימים הדם מתקבץ חזרה אל הורידים, במעבר בין הכליות לכבד הם מסננים את הדם כאשר הוא עובר שם והם אוספים ממנו את הפסולת. לחץ הדם בורידים נמוך, לחץ הדם הכי נמוך בכניסה לחדר הימני בוריד החלול התחתון. בוריד החלול לחץ הדם הוא הנמוך ביותר בגוף מכיוון שהוריד החלול בעצמו הוא כלי הדם הרחב ביותר בגוף כי הוא צריך להוביל את הדם בלחץ דם ששואף ל-0.

  • הדם זורם באותו קצב בכול כלי הדם כדי ששום מקום בגוף לא ישאר בלי דם בכול רגע נתון - מכיוון שזהו מחזור דם. אין שום מקום בגוף שהוא ריק מדם בכול רגע נתון. המהירות הכללית של המערכת היא קבועה. יש מקומות שבהם קצב זרימת הדם משתנה, כשקצב הלב נהיה מהיר יותר כמובן שמהירות משתנה.

כמו כן קיבלנו שיעורי בית:

  • לקרוא עמודים 82-84
  • איך זורם הדם בורידים?
  • מהו קוצב לב?
  • איך משפיעה פעילות גופנית על הלב?
  • שאלה 10 בעמוד 82.

--מרינה D: 22:48, 18 בינואר 2010 (IST)


תודה רבה למרינה, כדאי לכתוב משהו על ההבדלים בלב הנובעים מ בעלי טמפ' גוף קבועה, ומשתנה. השאלות שעלו בשעור:

  • איך תורמת צורת הוריד לתיפקודו? ליאור לפבר
  • מדוע למרות החיכוך בעורקים לחץ הדם עולה? ליאור לפבר
  • מה המרחק בין תא לנימים? ירדן
  • מהו כלי הדם הגדול בגוף? דניאל.

--אשרה (-: 11:37, 20 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] שיעורי בית מתאריך 18.1.10

*אז איך זורם הדם בורידים ? לחץ דם בורידים נמוך בהרבה מעורקים. הלחץ הנוצר מפעילות התכווצויות הלב איננו מספיק כדי לקיים את הזרמה במערכת הורידים. חייב להיות מנגנון אחר. שלושה גורמים מביאים לזרימת הדם בוורידים: 1. כוח השאיבה של עליות הלב (הפועלים כמעין משאבה) 2. פעולת שרירי הגוף, המצויים סביב לורידים לוחצים עליהם, ומסייעים בכך לזרימת הדם. 3. שסתומים, המצויים ברוב הורידים, ואינם מאפשרים לדם לזרום לאחור.

מהו קוצב לב ? קוצב לב הוא מכשיר רפואי שמטרתו הסדרת פעימות הלב. קוצב לב מלאכותי יוצר גירוי חשמלי שמטרתו כיווץ העליות או החדרים בקצב מספק. גירוי מלאכותי שכזה נדרש במקרים שבהם מערכת ההולכה החשמלית הטבעית, או המערכת הפארא סימפאטית, של הלב נפגעה. פגיעות אלו גורמות לעיכובים בהולכה החשמלית, עיכובים שמונעים התכווצות סדירה של הלב. כאשר התכווצות הלב אינה סדירה עשוי החולה לחוש חולשה, סחרחורת ואף אובדן הכרה.

איך משפיעה פעילות גופנית על הלב?

במאמץ גופני כמות הדם, הזורמת אל הלב, גדלה. כמות הדם הגדולה מותחת את שריר הלב, ושרירי הלב מתכווצים בכוח רב יותר. בתגובה לפעילות גופנית מתמשכת שריר הלב מתפתח, נפחו גדל והוא מתחזק. גם כלי הדם בשריר הלב מתרבים ומשפרים את קליטת החמצן של שריר הלב ואת תפקודו. כתוצאה מכל אלה כושרו של שריר הלב להתכווץ בחוזקה ולהפיק נפח פעימה גדול בכל פעימה , גובר. נפח הפעימה הגדול אצל בעלי הכושר הגופני הגבוה, מאפשר ללבם לפעום בקצב נמוך יחסית במהלך כל סוג של פעילות.

שאלה 10 ע"מ 83: יש שתי אפשרויות לשינוי תפוקת הלב על ידי שינוי המדדים הקובעים אותה . מה הן האפשרויות ? 1. בעת מאמץ גופני לבך נתון תחת השפעתה של מערכת העצבים הסימפתטית . זו המביאה להגברת קצב פעולת הלב וכן להעלאת כושר התכווצות שריר הלב , אשר מתבטא בהגדלת נפח הפעימה .

--משתמש:henhermon 17:10, 18 בינואר 2010 (IST) חן חרמון

יופי של שעורי בית, ותודה רבה לחן. אוסיף רק שבשאלה השניה הכוונה כמובן לקוצב הלב בטבעי, ולא למלאכותי, אך כמובן התפקיד שלהם - דומה. --אשרה (-: 11:27, 20 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור מתאריך 17.1.10

בשיעור זה דנו על איור שבעמוד 80 בספר.

הגרף המראה את גובה לחץ הדם במ"מ באיברים במחזור הדם.

החדר השאמלי -הדם בחדר השמאלי נע מ-120 מ"מ עד כ-10 מ"מ, הגרך באיבר זה מראה כי כל הזמן לחץ הדם עולה ויורד בצורה דרסטית.גרף זה נראה כך מכיוון שבחדר השמאלי נעשיית פעולה של התכווצות והרפיה, כאמור כאשר החדר השמאלי שבלב מתכווץ הדם שנמצא בתוכו נדחף ממנו לאבי העורקים, ובזמן זה לחץ הדם עולה בצורה דרסטית וכאשר החדר השאלי מתרפה הוא מאפשר מקום לזרימה של הדם אליו ולחצו של הדם באותו זמן נמוך ולכן הגרף יורד בצורה דרסטית. מקום נוסף שיש בה את אותה פעולה זה בורידי הריאה.

אבי העורקים ועורקים - הלחץ דם באזורים אלו הוא גבוה מאוד, הוא נע בין כ120-80מ"מ.

לחץ הדם הינו גבוה מכיוון-

א. באיבר זה ישנה זרימה רצופה של דם מהלב לעורקים אשר גורמת ללחץ נוסף שממשיך ודוחף את הדם המצוי

ב. קוטרו הצר של העורקים לעומת הכמות הגדולה של הדם המוזרמת בתוכו יוצרת את לחץ הדם הגבוה יש לציין כי לחץ הדם בעורקים הוא גבוה יותר מהלחץ באבי העורקים מכיוון שמבנו צר יותר וכך מופעל על הדם לחץ גדול יותר.

עורקיקים נימים וורידים - באזורים אלו לחץ הדם נמוך מאוד, הוא נע מ-100מ"מ עד כמעט כ0מ"מ, לחץ הדם יורד בירידה דרסטית מהעורקים וזה מכיוון -

א. פיזורו של הדם בשטח הפנים הגדול של אזורים אלו

ב. הדם עובר באזורים אלו בלחץ וזה גורם לחיכוך רב עם הדפנות אשר גורם לאנרגיה להתגלגל וכך הלחץ יורד. ניתן להוסיף בנוסף כי ישנו חיכוך בין חלקיקי הדם לעצמם ,אך היא מזערית.

ג. המרחק הגדול שרק הולך וגדל מהלב וכך אינו מאפשר קבלה של לחץ מדם הנלחץ בלחץ רב מהלב.

לעת עתה זה מה שלמדנו --גל בן דוד 17:58, 17 בינואר 2010 (IST) --גל בן דוד 17:21, 18 בינואר 2010 (IST)


תודה לגל,עבור הסיכום, אוסיף גם את תת הלחץ שנוצר מהתרפות הלב, ששואב את הדם מהעליה ללב, וגורם ללחץ דם קל גם בורידים בחלק הקרוב לכניסה אל הלב. --אשרה (-: 22:41, 17 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור מתאריך 10.1.10

בתחילת השיעור עשינו ריענון קצר לזיכרוננו על מערכת הדם: במערכת קיימים שני מחזורים- האחד מן הלב לריאות והשני מן הלב אל של הגוף(מלבד הריאות). בין שני צידי הלב ישנה מחיצה ואין מעבר בין הדם העשיר בחמצן לדם העשיר בפחמן דו חמצני.


לאחר שיש חילוף חומרים בנימי הדם (בשני המחזורים) לחץ הדם משתנה וניהיה יותר נמוך, מכיוון שבתוך העורקים לחץ הדם גדול (כי שרירי הלב "דוחפים" את הדם אל העורקים) ומכיוון שלבסוף הדם מפצל להרבה מאוד נימים אז לחץ הדם נעשה נמוך (כמו שבכביש בעל מסלול אחד יש לחץ גדול יותר מכביש בעל 5 מסלולים- אותו עקרון) וגם אין מה ש"ידחוף" את הדם כמו מה ששרירי הלב עושים לעורקים.

בשיעור זה דברנו גם על טמפרטורת הגוף: ישנם בעלי חיים עם טמפ' גוף קבועה- יונקים ועופות, וישנם בעלי חיים כם טמפ' גוף משתנה- כל שאר המשפחות (דו חיים, זוחלים, דגים וכו'..)

לטמפ' הגוף יש קשר גם אל צריכת החמצן בגוף- בשביל לשמור על טמפ' גוף קבועה שבדרך כלל זה על חום ובחורף או שקר בכלל צריך לעשות תעליך חימוש שדורש חמצן- תהליך שריפה, בגלל זה ליונקים ועופות יש דרישה גבוהה לחמצן. דבר זה מסביר גם במערכת הדם של דו חיים אין מחיצה בין החדרים של הלב- ישנו רק חדר אחד שיש בו דם מעורבב ( חמצן ופחמן דו חמצני) ובעקבות זאת קליטת החמצן של דו חיים היא נמוכה יותר- היא מספיקה להם כי הם לא צריכים לשמור על טמפ' גוף קבועה.

בהצלחה שגיא!--Sagee24 22:41, 11 בינואר 2010 (IST)

תודה לשגיא, משום מה חסר כאן תאור מחזור הדם של דגים - שעליו דיברנו רוב השעור. מי מוסיף? והנה השאלות שעלו בשעור:

  • מדוע במחזור דם של דג יש חדר ועליה אם יש רק מסלול אחד? (שגיא)
  • מדוע לחץ הדם בורידים נמוך? (יעל)
  • איך דג חי אם מחזור הדם שלו לא יעיל? (איילון)
  • האם אדם מסתגל לחום וקור כמו ציפורים? (גל)
  • מה מסמן הצבע הסגול בציור מחזור הדם של דו-חי? (ליעד)

--אשרה (-: 23:23, 11 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור מהתאריך 4.1.10

בשיעור הזה סיכמנו את הנושא של מחזור הדם. במערכת הדם הסגורה אין קשר בין דם עשיר בפחמן דו חמצני לבין דם עשיר בחמצן. חילוף החומרים שמתרחש במחזור הדם קורה רק בנימים ובתהליך הזה של החילוף, הדם הופך להיות עשיר בפד"ח לאחר שהפך להיות רווי בחמצן- בריאות. עלתה שאלה מדוע חילוף החומרים מתרחש רק בנימים והסיבה היא שהעורקים והורידים הם עבים מדי [ הם מורכבים מהרבה שכבות לעומת הנימים]. הדיפוזיה תיקח המון זמן וכך חילוף החומרים יהיה תהליך ארוך יותר.

ניתן לסכם זאת כך: הדם שעשיר בחמצן זורם בעורקים, מגיע לנימים. שם מתבצע חילוף חומרים והדם הופך להיות רווי בפחמן דו חמצני. בחילוף החומרים לא מתרחש רק חילוף חומרים בין פחמן דו חמצני לחמצן אלא מתרחש גם חילוף של מזון, רעלים ופסולת בין היתר- שתנן. השתנן היא פסולת שנוצרת בזמן תהליך המטבוליזם בתא, תוך כדי הכפלת התאים והD.N.A. דיברנו מעט על הרכב הדם של האדם והוא מכיל 4 דברים עיקריים:

פלזמת הדם- נוזל הדם ובתוכו מומסים כל החומרים שיש בדם חוץ מחמצן כי הוא לא חומר מסיס בדם ולכן הוא לא נספג בו

הטסיות- גופיפים קטנים שתפקידם העיקרי הוא קרישת דם. הטסיות מצטברות במקום בו כלי הדם נפרץ או נקרע, סותמות את החור כמו "פקק" ומפרישות חומרים המעודדים את הדם להיקרש.

תאי הדם האדומים- הם המרכיב העיקרי של הדם ולהם התפקיד החשוב ביותר. תא דם אדום הוא מעיין "משאית" שמוביל חמצן אל כל חלקי הגוף ומסלק את הפחמן הדו חמצני מתאי הגוף. תאי הדם נמצאים בכמויות אדירות בגוף שלנו- במיליליטר אחד של דם יש בממוצע 5 מיליון תאי דם אדומים !

תאי הדם הלבנים- תא שממשתף במערכת החיסון של הגוף. הוא מגן על גופינו מפני "אויבים" לא רצויים. תא דם יכול לנוע כנגד זרימת הדם, לצאת מצינור דם ואף לשנות צורה !

אבי העורקים אבי העורקים הוא כלי דם עצום. אבי העורקים יוצא מהלב ומתפצל ל3 יציאות. היציאה הראשונה-העורק שמקיף את החלק החיצוני של הלב ומזין את תאי הלב ובכך מבטיח את הרצף של פעילות הלב ללא הפסקה.

היציאה השנייה- עורק שיוצא אל אזור הראש והמוח. הראש שלנו זקוק להמון דם כי הוא מבצע המון המון תפקידים לכן גם העורק הזה הוא עבה יותר מ2 היציאות האחרונות.

היציאה השלישית- עורק שגם הוא מתפצל לעוד שני עורקים וכל אחד הולך לאזור הידיים. האחד לצד הימין והאחד לשמאל.

מסתמי הלב בתוך הלב יש 5 מסתמים [2 מימין, ו3 משמאל] המסתמים נפתחים ונסגרים לפי הצורך. הם אחראים לזרימה חד כיוונית של הדם בתוך חללי הלב וממנו החוצה. המסתמים נפתחים כדי לאפשר זרימת דם מהעלייה לחדר, ונסגרים כדי למנוע זרימת דם חזרה מהחדר לעלייה. נקישות הסגירה של מסתמי הלב הם הקולות הנשמעים במהלך פעימות הלב. --Tomshchori 20:29, 6 בינואר 2010 (IST)

תודה רבה לתום, היו בסיכום מספר טעויות - ותיקנתי אותן, מי שקרא את הסיכום לפני התיקון - נא לקרוא שוב! מישהו רוצה להוסיף? השאלות שנשאלות בשעור:

  • מה תפקיד המחיצה בין צדדי הלב?
  • מתי נסגרת המחיצה?
  • האם תינוק מקבל חמצן רק דרך חבל הטבור? לצערי לא נרשמו שמות השואלים - איתכם הסליחה. --אשרה (-: 23:32, 7 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] שיעורי בית מהתאריך: 4.1.10

שאלות מעמוד 80, א'-ג'.

שאלות:

א. יש הבדלים בין לחצי הדם בשני חדרי הלב. הסבירו את הקשר בין נתון זה לבין מבנה החדרים ותפקידם. ב. בעקומה רואים שתנודות לחץ הדם באבי העורקים קיצוניות יותר מתנודות הלחץ בעורקי הריאות. הציעו הסבר לכך. ג. בעקומה רואים שבעורקים יש תנודות קיצוניות בלחץ הדם, בעוד שבוורידים ובנימים, הלחץ פחות או יותר קבוע. הציעו לכך הסבר.

תשובות:

א. תפקידם של החדרים בלב הם להעביר את הדם העשיר בחמצן דרך וורידי הראיה אל העלייה השמאלית של הלב, הוא עובר אל החדר השמאלי של הלב ומשם הוא מוזרם אל הגוף דרך אבי העורקים. הקשר בין לחצי הדם בשני חדרי הלב ובין מבנה החדרים הוא שבזכות מבנה חדרי הלב לחצי הדם בשני החדרים שונה, החדר השמאלי של הלב, מוקף בשרירים עבים וחזקים יותר משרירי החדר הימני.

ב. לפי דעתי הלחץ באבי העורקים קיצוני יותר מכיוון שתפקידו של אבי העורקים הוא להזרים דם לכל הגוף, ודבר זה דורש לחץ חזק לעומת הלחץ בעורקי הריאות שמזרימים דם אל הריאות בשביל חילוף החומרים, אם הלחץ נמוך כך חילוף החומרים יהיה יעיל יותר.

ג. לפי דעתי בעורקים יש תנודות קיצוניות בלחץ הדם לעומת הוורידים והנימים שבהם לחץ הדם פחות ו יותר קבוע, הוא משום שהעורק הוא מין "מוביל ארצי", שמוביל את הדם לאורך כל הגוף והוורידים והנימים יוצאים מעורקיקים שיוצאים מהעורק כדי "לספק" לכל תאי הגוף ת החומרים שזקוקים לו, והורידים כבר בסוף "המסלול" והלחץ אבד בדרך.

כתב אנטון קובץ, אני רק העתקתי לכאן. לתועלת הציבור. יש למישהו מה להוסיף? מוזמנים.

שאלות:

  • מה העקרון לפיו פועל מחזור הדם?(אמיר בן.)
  • איפה קורה הסינון של הדם?(אמיר בן.)
  • איפה נוצר שתנן?(תום)
  • מה מכיל הדם? _גל)
  • מהן טסיות? (דניאל)
  • מה תפקיד הנימים? (יעל)
  • איך יתכן שבדם עשיר בפחמן דו חמצני, עדין יש חמצן? (מאיר בן.)
  • איפה יש חילוף חומרים? (תום)
  • מה נפח הדם בכל פעימה היוצאת לאבי העורקים? (תום)
--אשרה (-: 00:09, 6 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור 3.1.10

בשיעור זה עסקנו במבנה הלב וכיצד פועל עיקרון יחס שטח הפנים\נפח על לב היונק. אצל יונקים הלב מחולק למחיצה שמפרידה את החלק השמאלי מהחלק הימני והיא אטומה. כל חלק מחולק לעלייה וחדר בעל דפנות עבות מאוד, במעבר בין העלייה לחדר יש שני שסתומים. שריר הלב עצום וחזק, הלב הוא בגודל אגרוף הבן - אדם. ככל שהאדם גדל גם ליבו גדל בהתאמה. ככל שהיצור החי קטן יותר ליבו פועם יותר מהר, מפני שחילוף החומרים מהיר יותר בגופו (בגלל עיקרון יחס שטח פנים\נפח שהוא גדול הרבה יותר)

הנוסחא:

2πR\πRxR = R\2

כיתוב תמונה
כיתוב תמונה

לדוגמא: יחס שטח פנים\נפח של הפיל גדול בהרבה מיחס זה של העכבר, משום שהעכבר קטן הרבה יותר (קצב פעימות ליבו של העכבר הוא כ- 240 פעימות בדקה בגלל חילוף החומרים המהיר). --אור שמואל 22:05, 4 בינואר 2010 (IST)

יפה מאוד אור, קצר ותמציתי, אך לדעתי כתבת את העיקר, וכל הכבוד עבור כתיבת הנוסחה. כמובן שיש מה להרחיב - מי רוצה? --אשרה (-: 23:31, 5 בינואר 2010 (IST)

[עריכה] סיכום 28.12

לצערי - עדיין אין כאן סיכום - מי כותב? מצד שני יש מליון שאלות:

  • אים צדה העכבישה? (אנטון)
  • כמה עיניים יש לעכבישה? (אלמוג א.)
  • כמה שנים חיה העכבישה? (אמיר בן.)
  • כמה היא צריכה לאכול? (ענבל)
  • איך עכבישים מתקשרים זה עם זה? (דניאל)
  • באיזה גיל עכבישות מטילות לראשונה? (אמיר בס.)
  • אילו מערכות גוף יש לעכבישה? (אמיר בן.)
  • מדוע יש לה שמונה רגליים? (שגיא)
  • האם הזכר מקריב את עצמו בזיווג? (אנטון)
  • איך היא מעכלת את המזון? (גל)

רציתי לציין בשמחה את ההשתתפות הערה בשעור העכבישה, את ההתנהגות המצויינת ובעיקר את השאלות והערנות מצד תלמידים כמו אלמוג א. ואנטון שבדרך כלל לא משתתפים בשעורים - נהנתי מאוד! המשיכו כך, מבחינתי - ככה צריך להראות שעור!!! --אשרה (-: 19:22, 29 בדצמבר 2009 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור מתאריך 27.12.09

בשיעור זה דיברנו על נימי דם.הוריד והעורק עשויים משלוש שכבות.

העורק-השכבות העבות ביותר. העורקים מובילים דם מהלב החוצה, ומבנם העבה חשוב מאוד בכדי שיוכלו לעמוד בעומס לחץ הדם הגדול. הורידים מזרימים דם אל הלב, ולכן בהם לחץ הדם נמוך יותר. הנימים מחברים בקצוות בין העורקים לורידים. בגלל שזו מערכת סגורה, כמות הדם היא שווה (אינה קטנה ואינה גודלת) קצב הזרימה אחיד יחסית, ולא יתכן שתהיה כמות גדולה יותר של דם בעורקים מאשר בורידים. הלחץ בעורקים יותר גדול כיוון שקוטרו קטן יותר מאשר בורידים. המשאבה דוחפת מהלב בעוצמה גדולה. בורידים יש שרירים אשר דוחפים את הדם הם מרפים ומתכווצים ובכך דוחפים את הדם קדימה (יוצרים תנועתיות). הדם זורם בניגוד לכוח המשיכה הוא לא יכול לרדת. בעורקים הדם זורם מכוח העוצמה של הצינור הדק והכוח מהדחיפה של הלב. חילוף החומרים מתבצע בנימי הדם.

נימי הדם- הקוטר שלהם קטן, הם דקים ותאי הדם עוברים בתוכם. בנימת דם שכבת תאים אחת בלבד בכדי שהדיפוזיה תהייה יעילה. המרחק בין החומר שזורם בדם אל האיבר צריך להיות פחות מ-15 מקרון ולא יותר מתא אחד. הריאות, המעיים, והכליות, שטח הפנים של איברים אלו גדול במיוחד. הריאות- סיבה חיצונית הפחמן הדו חמצני יוצא בנשיפה, והחמצן נכנס בנשימה (אל הדם).

כיתוב תמונה --דניאל סלמה 17:22, 27 בדצמבר 2009 (IST)


בנוסף, קבלנו שיעורי בית עמודים 77-79

  • מהם שלבי מעבר הדם בלב?
  • מה ההבדל בין מחזור הדם של הדגים, דו חיים ויונקים?
  • שאלה 5, מבוא סיכום בעמוד 96.

--דניאל סלמה 17:08, 27 בדצמבר 2009 (IST), ענבל שילוח.

תודה רבה לענבל, הסיכום נכון אך יש מה להוסיף - מי רוצה? והנה הששאלות שנשאלו בשעור?

  • מדוע העורקים צרים יותר מהורידים. (אמיר בן.)
  • מדוע הסיפוזיה יעילה רק במרחקים קצרים? (מיכל)
  • האם יש בעלי חיים רב תאיים ללא מערכת הובלה? (אמיר בן.)

--אשרה (-: 19:16, 29 בדצמבר 2009 (IST)

[עריכה] סיכום שיעור מתאריך 25.12.09

בשיעור זה דיברנו על מחזור הדם בהמשך לשיעור הקודם.

הארווי גילה כי מחזור הדם זורם בכיוון אחד בלבד וחוזר על עצמו שוב ושוב.

כיתוב תמונה--דניאל סלמה 17:29, 27 בדצמבר 2009 (IST)

  • האחד הכחול שבסוף השורה זהו קישור לתמונה של הניסוי של הארווי.

מערכת הדם היא מערכת סגורה, והדם בה זורם באופן קבוע : מהלב לעורקים, מהם לעורקים קטנים יותר, מהם לעורקיקים (הקטנים ביותר)ומשם לנימים.העובי של הנימים הוא כשכבת תאים אחת, לכן שטח פני הנים הוא גדול מאוד. בנימים מתרחש חילוף חומרים בדיפוזיה.בגוף, אין תא שנמצא רחוק יותר מ-15 מיקרון מנימי הדם בשל חילוף החומרים בדיפוזיה. הנימים מתחברים בקצותיהם השניים לוורידונים (הוורידים הקטנים ביותר), מהם הדם זורם לוורידים רגילים, ומשם לוורידים הראשיים ולבסוף ללב בחזרה.

  • העורקים יוצאים מהלב והוורידים יוצאים ללב !

חילוף החומרים מתבצע בנימים. יש שלושה עורקים ראשיים ולעומתם, יש שני וורידים ראשיים. בגוף קיימים 20 עורקים, אלפי עורקיקים, מיליוני נימים, אלפי וורידונים ועשרות ורידים.

  • מחזור הדם הקטן- מהלב לריאות.

מחזור הדם הגדול- מהלב לגוף.

הלב מחולק לארבע מדורים : עלייה ימנית, חדר ימני, עלייה שמאלית, חדר שמאלי. הדם זורם רק מהעליות לחדרים ומשם יוצא אל העורקים (מה שמאפשר את המעבר של הדם בתוך הלב הוא השסתומים).


כיתוב תמונה --דניאל סלמה 20:07, 1 בינואר 2010 (IST)

  • השתיים הכחול שבסוף השורה זוהי תמונה עם הסבר מפורט על הלב.

דם חדש מיוצר במוח העצם בכמות קטנה ועובר דרך הנימים לגוף. הדם מגיעה ללב, זורם לעלייה הימנית, ממנה הוא זורם לחדר הימני, משם לעורק הריאה שמזרים אותו ישר לריאות. בריאות מתקיים חילוף חומרים נוסף : פליטת CO2 וקליטת חמצן. מהראיות הדם זורם בוורידי הריאה לעלייה השמאלית בלב, משם זורם לחדר השמאלי, ומהחדר השמאלי הדם זורם לעורק הראשי בגוף- "אבי העורקים" וכך המחזור חוזר חלילה.[1]

  • השלוש הכחול שנמצא לאחר סוף המשפט, זהו קישור לתמונה על מחזור הדם בתוך הלב !
  • כדי שיהיה יותר קל להבנה :

עלייה ימנית -> חדר ימני -> עורק הריאה -> ריאות -> וריד הריאה -> עלייה שמאלית -> חדר שמאלי ->אבי העורקים -> עורקים (רגילים) -> עורקיקים -> נימים -> וורידונים -> ורידים (רגילים) -> ורידם ראשים -> בחזרה לעלייה הימנית וכך הלאה...

  • למה שואבים דם מהוורידים ולא מהעורקים ?

העורקים הדם זורם במהירות ובלחץ גבוהים מאוד, ואילו בוורידים בדם זורם המהירות נמוכה ובלחץ נמול מבעורקים. אם נשאב דם מהעורקים, סביר להניח שהדם יזרום אל מחוץ לגוף, עקב הלחץ והזרימה שלו בעורקים, וכך נאבד כמות רבה של דם מגופינו. זוהי הסיבה שבבדיקות דם / בתרומת דם, שואבים לנו דם מן הוורידים ולא מן העורקים.

כיתוב תמונה--דניאל סלמה 20:11, 1 בינואר 2010 (IST)

אושרה אני מצטערת שלא העלתי תמונות, זה מפני שלא הצלחתי להבין מההוראות איך ?! אבל הכנסתי קישורים שמסומנים כמספר בצבע כחול בסוף שורה.

כיתוב תמונה--דניאל סלמה 17:29, 27 בדצמבר 2009 (IST)

--eadancarmel 01:50, 27 בדצמבר 2009 (IST)

אידן - יופי של סיכום!!! והתמונות מאוד מוסיפות, מסיבה לא ברורה גם אני לא הצלחתי להעלות את התמונה הראשונה לשרת - מי שיצליח - כולנו נרוויח כולם מוזמנים לנסות. ובכל מקרה - יופייייי של סיכום. ותודה. --אשרה (-: 13:07, 27 בדצמבר 2009 (IST)

[עריכה] שיעורי בית מהתאריך 20.12.09

שיעורי הבית: לקרוא עמודים 72-74 ולענות: 1.מהו מבנה מערכת הדם? 2.מהם מחזור הדם הקטן והגדול? במה הם נבדלים? 3. שאלה 6' עמוד 74.

תשובות:

1. מבנה מערכת הדם הוא: במרכז המערכת נמצא הלב שהוא הגורם המניע, הוא זה שדוחף ומזרים את הדם בכלי הדם. הלב מחולק ל-2 חלקים על ידי מחיצה: שמאלי וימני המחולקים ל-2 מדורים: עלייה וחדר.מכל חדר יוצא עורק אחד ולכל עלייה נכנסים ורידים. מהחדר השמאלי יוצא עורק גדול שזהו למעשה כלי הדם הגדול ביותר בגוף. עורק זה מכונה אבי העורקים אשר כל העורקים בגוף מסתעפים ממנו. קרוב מאוד למקום יציאתו של אבי העורקים מהלב מסתעף ממנו העורק הכלילי הראשי שמזרים דם אל שריר הלב. לאחר מכן אבי העורקים מכופף כלפי מטה, לעבר הבטן. במקום הכיפןף מסתעפים ממנו 3 עורקים גדולים: האחד פונה כלפי הצוואר והראש והשניים האחרים לעבר בית החזה והזרועות. אבי העורקים ממשיך כלפי מטה לאורך עמוד השדרה ועורקים נוספים מסתעפים ממנו לעבר החזה והבטן. העורקים הגדולים מסתעפים לעורקים צרים יותר ועורקים אלו גם הם מסתעפים לעורקים ההולכים וקטנים. העורקים הקטנים ביותר נקראים עורקיקים, ומכל עורקיק מסתעפות נימי דם רבות הפרושות כרשת רחבה וצפופה בין התאים. נימי הדם מתכנסות בקצותיהן לורידונים שהם כלי דם עבים ורחבים יותר. הם מתלכדים לורידים המתלכדים לורידים גדולים יותר (בדומה לעורקים). ישנם שני ורידים גדולים: וריד חלול תחתון ווריד חלול עליות. הוריד החלול התחתון מנקז אל הלב דם שחוזר מחלקי הגוף התחתונים (מתחת לבית החזה)והוריד החלול העליון מנקז אל הלב דם המגיע מהראש ומחלקי הגוף העליונים. שני הורידים החלולים הללו נפתחים לעלייה הימנית והדם שנאסך מהגוף חוזר דרכם אל הצד הימני של הלב.

2.מחזור הדם הגדול ומחזור הדם הקטן הם:

מחזור הדם הגדול- מסלול זרימת הדם מהחדר השמאלי בלב דרך הגוף ובחזרה לעלייה הימנית. מחזור הדם הגדול מכונה גם מחזור הגוף עקב זרימתו בכל חלקי הגוף. מחזור הדם הקטן- מסלול זרימת הדם מהחדר הימני של הלב לריאות ומשם אל העלייה השמאלית. מחזור הדם הקטן נקרא גם מחזור הריאות משום שהוא עובר רק בריאות ובלב.

מחזור הדם השלם כולל את 2 המחזורים הללו. שניהים נבדלים בכך שמחזור הדם הגדול עובר בכל חלקי הגוף ומחזור הדם הקטן עובר רק בריאות.

3.שאלה 6:

מספר השכבות שאפשר להבחין בהן בדופן כל אחד מכלי הדם הם: בעורק ובוריד אפשר להבחין ב-3 שכבות ואילו בנימת הדם אפשר להבחין בשכבה תאית אחת. השוואה בין עורק לוריד: שכבות העורק הן יותר עבות משכבות הוריד. הקוטר החיצוני הגדול יותר הוא של הוריד ושל העורק הוא קטן יותר. הקוטר הפנימי הגדול יותר הוא גם של הוריד ושל העורק הוא הקטן יותר. מסתמים נמצאים רק בוריד.

--ירדן פרחובניק 00:44, 25 בדצמבר 2009 (IST)



[עריכה] סיכומים קודמים

המחברת נהיית גדולה מדי, לכן העברתי את כל הסיכומים ושעורי הבית הקודמים, לקישור כאן למטה. בהמשך השנה אעזה זאת עוד מספר פעמים. לא להלחץ. הכל נמצא. אשרה.

י6, בין 1.9-26.10

י6 25.10-20.12

כלים אישיים